עמוד ראשי

ברוכים הבאים לוויקיפדיה!

הידעת הידעת?

סמיילי
סמיילי
הסמיילי, או החייכן בעברית, הומצא על ידי הארווי בל ב-1963 לבקשת חברת ביטוח שרצתה לרומם את מצב הרוח של עובדיה לאחר מיזוג עם חברה אחרת. עבור עבודתו קיבל בל 45 דולר בלבד. עקב הצלחתו הרבה של הסמיילי, נעשה בשנות ה-70 ניסיון לרשום עליו פטנט, אך הסמיילי כבר הפך לנחלת הכלל לפני שהפטנט נרשם. מאז הפך הסמיילי למרכיב חשוב ביותר בתרבות האינטרנט והוא משמש פעמים רבות כרגשון להבעת רגשות שמחה. בסרט "פורסט גאמפ" מופיע הסבר חלופי בדיוני ליצירת הסמיילי. גיבור הסרט, פורסט גאמפ, אותו מגלם טום הנקס, מנגב את פניו שהתלכלכו בבוץ בחולצה צהובה שניתנה לו על ידי אדם שרץ לצידו, וכשהוא מחזיר לו את החולצה מופיעה עליה צורת הסמיילי, מה שהעלה את הרעיון להפצת הסמל. סצנה זו רומזת לסיפור מהברית החדשה בו ורוניקה הקדושה מנגבת את פניו של ישו מזיעה ומדם, וכשהיא נוטלת את המטפחת לידיה, היא מגלה כי מופיע עליה דיוקנו.

פורטלים

פורטל היום

פורטל האישים הוא שער לביוגרפיות רבות, מעניינות ומגוונות של אישים רבים. בפורטל תוכלו למצוא ביוגרפיות מומלצות, וחלוקה של אישים לפי מספר קריטריונים, כגון מדינות מוצאם ותחום עיסוקם.

ציטוט יומי הציטוט היומי

אמר המחבר: החיבור הזה לא חברתיו ללמד לבני האדם את אשר לא ידעו, אלא להזכירם את הידוע להם כבר ומפורסם אצלם פירסום גדול. כי לא תמצא ברוב דברי, אלא דברים שרוב בני האדם יודעים אותם ולא מסתפקים בהם כלל, אלא שכפי רוב פרסומם וכנגד מה שאמתתם גלויה לכל, כך ההעלם מהם מצוי מאד והשכחה רבה.

הטיפ היומי הטיפ היומי

לעיתים קרובות, טענות המופיעות בוויקיפדיה מתבססות על מקורות המצורפים בהערות שוליים. באופן זה, ניתן לגשת אל המידע עליו מבוסס התוכן ולהתעמק בו.

ערך מומלץ ערך מומלץ

אלברט איינשטיין בסביבות 1905.
אלברט איינשטיין בסביבות 1905.

תורת היחסות הפרטית היא תאוריה מדעית יסודית המתארת את הקשר בין מרחב וזמן. אלברט איינשטיין פרסם את התאוריה בשנת 1905. היא מהווה בסיס למהפכת היחסות, והיא אחת משתי פריצות הדרך שעיצבו את הפיזיקה המודרנית (לצד מכניקת הקוונטים). היא קראה תיגר על תפיסת המרחב והזמן המוחלטים של המכניקה הקלאסית, והוכללה מאוחר יותר על ידי איינשטיין עצמו בתורת היחסות הכללית, המתארת את הכבידה.

הצורך בתאוריה חדשה נבע מסתירה בין המכניקה של ניוטון, שבה מהירויות ניתנות לחיבור, ובין תורת האלקטרומגנטיות של מקסוול, שבה מהירות האור היא גודל קבוע ואוניברסלי, ללא תלות במהירות הצופה. תורת היחסות הפרטית פתרה סתירה זו והובילה למסקנה שמדידות של זמן ומרחב אינן מוחלטות, אלא תלויות בתנועה היחסית בין מערכות ייחוס.

תחזיותיה המרכזיות של התאוריה, שכולן אומתו בניסויים, כוללות את התארכות הזמן, תופעה שבה שעונים הנמצאים בתנועה יחסית לצופה נמדדים על ידו כפועלים לאט יותר; את התכווצות האורך, שלפיה גופים בתנועה נמדדים כקצרים יותר בכיוון תנועתם; ואת יחסיות הסימולטניות. בנוסף, מן התאוריה נובעת שקילות המסה והאנרגיה, ובפרט הקשר בין מסת המנוחה של גוף לאנרגיית המנוחה שלו, שמובע בנוסחה המפורסמת: .

כל התופעות הללו נובעות משתי הנחות יסוד פשוטות, המכונות הַפּוֹסְטוּלָטִים של היחסות הפרטית:

  1. עקרון היחסות: חוקי הפיזיקה הם זהים במערכות ייחוס הנעות במהירות קבועה המכונות אינרציאליות. תכונה זו, שלפיה החוקים אינם משתנים בין צופים הנעים במהירות קבועה זה ביחס לזה, מכונה אינווריאנטיות.
  2. מהירות האור בריק היא גודל קבוע וזהה עבור כל הצופים, ללא תלות בתנועת מקור האור או בתנועת הצופה.

תורת היחסות הפרטית עוסקת בפיזיקה של מרחב-זמן שטוח, ואינה כוללת כלל את תופעת הכבידה. חוסר היכולת של התורה לשלב את שדה הכבידה, יחד עם התובנה של איינשטיין בדבר הקשר העמוק בין תאוצה לכבידה, יצרו אצלו את המוטיבציה המרכזית להמשיך בעבודתו, שהגיעה לשיאה כעשר שנים לאחר מכן בפיתוח תורת היחסות הכללית, המתארת את הכבידה כעיקום של המרחב-זמן.

תמונת היום תמונת היום

טירת צ'אניף היא טירה חרבה מימי הביניים המשקיפה מצוק, ממערב לשקול בגראובינדן, שווייץ. בתמונה נראים בחזית שרידי הטירה, שננטשה ב-1780 בעקבות מפולות אך כיום נחשבת נכס תרבותי מוגן הנתון לשימור, ומאחור פיל שפאדלה, פסגה באלפים בגובה 2,936 מטר
טירת צ'אניף היא טירה חרבה מימי הביניים המשקיפה מצוק, ממערב לשקול בגראובינדן, שווייץ. בתמונה נראים בחזית שרידי הטירה, שננטשה ב-1780 בעקבות מפולות אך כיום נחשבת נכס תרבותי מוגן הנתון לשימור, ומאחור פיל שפאדלה, פסגה באלפים בגובה 2,936 מטר
טירת צ'אניף היא טירה חרבה מימי הביניים המשקיפה מצוק, ממערב לשקול בגראובינדן, שווייץ. בתמונה נראים בחזית שרידי הטירה, שננטשה ב-1780 בעקבות מפולות אך כיום נחשבת נכס תרבותי מוגן הנתון לשימור, ומאחור פיל שפאדלה, פסגה באלפים בגובה 2,936 מטר.

ערך מומלץ ערך מומלץ

אלברט איינשטיין בסביבות 1905.
אלברט איינשטיין בסביבות 1905.

תורת היחסות הפרטית היא תאוריה מדעית יסודית המתארת את הקשר בין מרחב וזמן. אלברט איינשטיין פרסם את התאוריה בשנת 1905. היא מהווה בסיס למהפכת היחסות, והיא אחת משתי פריצות הדרך שעיצבו את הפיזיקה המודרנית (לצד מכניקת הקוונטים). היא קראה תיגר על תפיסת המרחב והזמן המוחלטים של המכניקה הקלאסית, והוכללה מאוחר יותר על ידי איינשטיין עצמו בתורת היחסות הכללית, המתארת את הכבידה.

הצורך בתאוריה חדשה נבע מסתירה בין המכניקה של ניוטון, שבה מהירויות ניתנות לחיבור, ובין תורת האלקטרומגנטיות של מקסוול, שבה מהירות האור היא גודל קבוע ואוניברסלי, ללא תלות במהירות הצופה. תורת היחסות הפרטית פתרה סתירה זו והובילה למסקנה שמדידות של זמן ומרחב אינן מוחלטות, אלא תלויות בתנועה היחסית בין מערכות ייחוס.

תחזיותיה המרכזיות של התאוריה, שכולן אומתו בניסויים, כוללות את התארכות הזמן, תופעה שבה שעונים הנמצאים בתנועה יחסית לצופה נמדדים על ידו כפועלים לאט יותר; את התכווצות האורך, שלפיה גופים בתנועה נמדדים כקצרים יותר בכיוון תנועתם; ואת יחסיות הסימולטניות. בנוסף, מן התאוריה נובעת שקילות המסה והאנרגיה, ובפרט הקשר בין מסת המנוחה של גוף לאנרגיית המנוחה שלו, שמובע בנוסחה המפורסמת: .

כל התופעות הללו נובעות משתי הנחות יסוד פשוטות, המכונות הַפּוֹסְטוּלָטִים של היחסות הפרטית:

  1. עקרון היחסות: חוקי הפיזיקה הם זהים במערכות ייחוס הנעות במהירות קבועה המכונות אינרציאליות. תכונה זו, שלפיה החוקים אינם משתנים בין צופים הנעים במהירות קבועה זה ביחס לזה, מכונה אינווריאנטיות.
  2. מהירות האור בריק היא גודל קבוע וזהה עבור כל הצופים, ללא תלות בתנועת מקור האור או בתנועת הצופה.

תורת היחסות הפרטית עוסקת בפיזיקה של מרחב-זמן שטוח, ואינה כוללת כלל את תופעת הכבידה. חוסר היכולת של התורה לשלב את שדה הכבידה, יחד עם התובנה של איינשטיין בדבר הקשר העמוק בין תאוצה לכבידה, יצרו אצלו את המוטיבציה המרכזית להמשיך בעבודתו, שהגיעה לשיאה כעשר שנים לאחר מכן בפיתוח תורת היחסות הכללית, המתארת את הכבידה כעיקום של המרחב-זמן.

פורטלים

פורטל היום

פורטל האישים הוא שער לביוגרפיות רבות, מעניינות ומגוונות של אישים רבים. בפורטל תוכלו למצוא ביוגרפיות מומלצות, וחלוקה של אישים לפי מספר קריטריונים, כגון מדינות מוצאם ותחום עיסוקם.

ציטוט יומי הציטוט היומי

אמר המחבר: החיבור הזה לא חברתיו ללמד לבני האדם את אשר לא ידעו, אלא להזכירם את הידוע להם כבר ומפורסם אצלם פירסום גדול. כי לא תמצא ברוב דברי, אלא דברים שרוב בני האדם יודעים אותם ולא מסתפקים בהם כלל, אלא שכפי רוב פרסומם וכנגד מה שאמתתם גלויה לכל, כך ההעלם מהם מצוי מאד והשכחה רבה.

תמונת היום תמונת היום

טירת צ'אניף היא טירה חרבה מימי הביניים המשקיפה מצוק, ממערב לשקול בגראובינדן, שווייץ. בתמונה נראים בחזית שרידי הטירה, שננטשה ב-1780 בעקבות מפולות אך כיום נחשבת נכס תרבותי מוגן הנתון לשימור, ומאחור פיל שפאדלה, פסגה באלפים בגובה 2,936 מטר
טירת צ'אניף היא טירה חרבה מימי הביניים המשקיפה מצוק, ממערב לשקול בגראובינדן, שווייץ. בתמונה נראים בחזית שרידי הטירה, שננטשה ב-1780 בעקבות מפולות אך כיום נחשבת נכס תרבותי מוגן הנתון לשימור, ומאחור פיל שפאדלה, פסגה באלפים בגובה 2,936 מטר
טירת צ'אניף היא טירה חרבה מימי הביניים המשקיפה מצוק, ממערב לשקול בגראובינדן, שווייץ. בתמונה נראים בחזית שרידי הטירה, שננטשה ב-1780 בעקבות מפולות אך כיום נחשבת נכס תרבותי מוגן הנתון לשימור, ומאחור פיל שפאדלה, פסגה באלפים בגובה 2,936 מטר.

הטיפ היומי הטיפ היומי

לעיתים קרובות, טענות המופיעות בוויקיפדיה מתבססות על מקורות המצורפים בהערות שוליים. באופן זה, ניתן לגשת אל המידע עליו מבוסס התוכן ולהתעמק בו.

הידעת הידעת?

סמיילי
סמיילי
הסמיילי, או החייכן בעברית, הומצא על ידי הארווי בל ב-1963 לבקשת חברת ביטוח שרצתה לרומם את מצב הרוח של עובדיה לאחר מיזוג עם חברה אחרת. עבור עבודתו קיבל בל 45 דולר בלבד. עקב הצלחתו הרבה של הסמיילי, נעשה בשנות ה-70 ניסיון לרשום עליו פטנט, אך הסמיילי כבר הפך לנחלת הכלל לפני שהפטנט נרשם. מאז הפך הסמיילי למרכיב חשוב ביותר בתרבות האינטרנט והוא משמש פעמים רבות כרגשון להבעת רגשות שמחה. בסרט "פורסט גאמפ" מופיע הסבר חלופי בדיוני ליצירת הסמיילי. גיבור הסרט, פורסט גאמפ, אותו מגלם טום הנקס, מנגב את פניו שהתלכלכו בבוץ בחולצה צהובה שניתנה לו על ידי אדם שרץ לצידו, וכשהוא מחזיר לו את החולצה מופיעה עליה צורת הסמיילי, מה שהעלה את הרעיון להפצת הסמל. סצנה זו רומזת לסיפור מהברית החדשה בו ורוניקה הקדושה מנגבת את פניו של ישו מזיעה ומדם, וכשהיא נוטלת את המטפחת לידיה, היא מגלה כי מופיע עליה דיוקנו.

מיזמי ויקימדיה נוספים:

ויקיספרמטאויקיציטוטויקימיניםויקינתוניםויקימסעויקימילוןויקימדיה ישראלטקסטויקישיתוף

Welcome to the Hebrew Wikipedia! For assistance in other languages, please see the embassy.

שפה